Talmud et Lévinas: « Envers Autrui » ce mercredi midi!

Nos études talmudiques autour du texte de Lévinas se poursuivent demain, de 12h30 (accueil à 12H) à 14h, au Café des Psaumes.

Nous travaillerons à partir des pages 44 à 49 dans l’ancienne édition des Lectures Talmudiques, nous les étudierons sur le mode de la Hévrouta, comme des pages de talmud.
 
Pour reprendre la feuille de Hévrouta « talmudique »: https://rabbinchinsky.fr/2018/12/07/talmud-levinas-pardon/
 
Nous nous poserons les questions suivantes:

Questions :

  1. Qu’est-ce qui compte le plus, les principes ou l’interpersonnel ?
  2. Pourquoi comparer les efforts de pacification du prochain offensé à une réparation financière ?
  3. Qu’est-ce que la méthode pragmatique selon Lévinas ?
  4. Vaut-il mieux être terre à terre ou conceptuel ?
  5. L’exemple de Joseph est-il emblématique de l’offense ? Que nous apprend cet exemple ?
  6. En quoi les abus de pouvoir des prêtres sont-ils particulièrement problématiques ?

Au plaisir de vous retrouver!

Texte  : Emmanuel Levinas, Quatre lectures talmudiques, Editions de minuit, Paris, 1968

levinas 2

 

Proverbes 6 :1-3

א  בְּנִי, אִם-עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ;    תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ.
ב  נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי-פִיךָ;    נִלְכַּדְתָּ, בְּאִמְרֵי-פִיךָ.
ג  עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי, וְהִנָּצֵל–    כִּי בָאתָ בְכַף-רֵעֶךָ;
לֵךְ הִתְרַפֵּס,    וּרְהַב רֵעֶיךָ.
ד  אַל-תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ;    וּתְנוּמָה, לְעַפְעַפֶּיךָ.
ה  הִנָּצֵל, כִּצְבִי מִיָּד;    וּכְצִפּוֹר, מִיַּד יָקוּשׁ.

Genèse 50 :16s

 טז וַיְצַוּוּ, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר:  אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר.  יז כֹּה-תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ; וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אֵלָיו.  יח וַיֵּלְכוּ, גַּם-אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ, לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים.  יט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, אַל-תִּירָאוּ:  כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי. 

Samuel I, 2 :22s

כב וְעֵלִי, זָקֵן מְאֹד; וְשָׁמַע, אֵת כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל-יִשְׂרָאֵל, וְאֵת אֲשֶׁר-יִשְׁכְּבוּן אֶת-הַנָּשִׁים, הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.  כג וַיֹּאמֶר לָהֶם, לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת-דִּבְרֵיכֶם רָעִים, מֵאֵת כָּל-הָעָם אֵלֶּה.  כד אַל, בָּנָי:  כִּי לוֹא-טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ, מַעֲבִרִים עַם-יְהוָה.  כה אִם-יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ, וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים, וְאִם לַיהוָה יֶחֱטָא-אִישׁ, מִי יִתְפַּלֶּל-לוֹ; וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם, כִּי-חָפֵץ יְהוָה לַהֲמִיתָם.  כו וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל, הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטוֹב:  גַּם, עִם-יְהוָה, וְגַם, עִם-אֲנָשִׁים.  {פ}