Quel rapport peut-il bien exister entre la spontanéité et les sacrifices autrefois réalisés dans le temple de Jérusalem? 

Le nom de notre paracha, Tsav signifie « ordonne ». Les ordonnances de notre paracha de la semaine concernent les offrandes au temple. Les commandements sont-ils un cadre coercitif et restrictifs ou sont-ils au contraire l’occasion d’exprimer notre spontanéité? Telle est la question qui fera l’objet de notre étude biblique ce chabbat. Nous découvrirons ce que sont les olot, les chelamim, les korbanot spotannés et les Korbanot institués, l’opinion de Hillel et de Chamaï sur la question et nous raconterons le coup d’éclat de Baba ben Bouta, élève de Chamaï qui sauva les offrandes au Temple en défendant l’opinion de Hillel!

Pour approfondir: voir les sources en hébreu en fin d’article

Paracha Tsav Sur Un Pied 2016: Que symbolise le sang ?

L’importance du corps, le sang/l’âme, valeur sacrée et consacrant la consécration du michkan et des prêtres. L’interdit du sang et son association à la mort, couvrir le sang, respecter la vie, la cheHita, la cachérisation de la viande, la transformation du Nil en sang. Le sang comme symbole de vie, la liberté et le sang sur les linteaux, le refus de l’idolâtrie, brit mila, les sept jours de rapprochement de Aaron et ses fils, le non sacrifice d’Isaac, le Temple comme rappel du sacré de nos vies.

Michna Betsa 2:4

בית שמאי אומרין, מביאים שלמים, ואין סומכין עליהם, אבל לא עולות. בית הלל אומרין, מביאין שלמים ועולות, וסומכין עליהן 

Talmud de Jérusalem:

מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה. וחברו עליו תלמידי שמי – התחיל מכשכש בזנבה. אמר לון ראו נקיבה היא, ושלמים הבאתיה. והפליגן בדברים והלכו להן. לאחר ימים גברה ידן של בית שמאי ובקשו לקבוע הלכה כדבריהן. והיה שם בבא בן בוטיי מתלמידי בית שמאי יודע שהלכה כבית הלל. פעם אחת נכנס לעזרה ומצא אותה שוממת, אמר – ישמו בתיהן של אילו שהשימו בית אלהינו. מה עשה – שלח והביא שלשת אלפים צאן … אמר להן שמעוני אחיי בית ישראל כל מי שהוא רוצה יביא עולות יביא ויסמוך. יביא שלמים יביא ויסמוך. באותה השעה נקבעה הלכה כבית הלל ולא אמר אדם דבר.

ירושלמי, ביצה פ »ב ה »ד סא ע »ג; 

Babli braHot 26b

בי יוסי ברבי חנינא אמר תפלות אבות תקנום רבי יהושע בן לוי אמר ^ותפלות כנגד תמידין תקנום תניא כוותיה דר’ יוסי ברבי חנינא ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי תניא כוותיה דרבי יוסי בר’ חנינא אברהם תקן תפלת שחרית שנא’ (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמד פינחס ויפלל יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטף ולפני ה’ ישפוך שיחו יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר (בראשית כח, יא) ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי ותניא כוותיה דר’ יהושע בן לוי מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות