saint-paul

Talmud et Lévinas: « Envers Autrui » ce mercredi midi!

Rinea étude sur texte, enseignement frontal, Hévrouta, mercredi midi, pensée juive, saint-paul, Talmud, Talmud et Humanisme, Torah et philosophie

Nos études talmudiques autour du texte de Lévinas se poursuivent demain, de 12h30 (accueil à 12H) à 14h, au Café des Psaumes.

Nous travaillerons à partir des pages 44 à 49 dans l’ancienne édition des Lectures Talmudiques, nous les étudierons sur le mode de la Hévrouta, comme des pages de talmud.
 
Pour reprendre la feuille de Hévrouta « talmudique »: https://rabbinchinsky.fr/2018/12/07/talmud-levinas-pardon/
 
Nous nous poserons les questions suivantes:

Questions :

  1. Qu’est-ce qui compte le plus, les principes ou l’interpersonnel ?
  2. Pourquoi comparer les efforts de pacification du prochain offensé à une réparation financière ?
  3. Qu’est-ce que la méthode pragmatique selon Lévinas ?
  4. Vaut-il mieux être terre à terre ou conceptuel ?
  5. L’exemple de Joseph est-il emblématique de l’offense ? Que nous apprend cet exemple ?
  6. En quoi les abus de pouvoir des prêtres sont-ils particulièrement problématiques ?

Au plaisir de vous retrouver!

Texte  : Emmanuel Levinas, Quatre lectures talmudiques, Editions de minuit, Paris, 1968

levinas 2

 

Proverbes 6 :1-3

א  בְּנִי, אִם-עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ;    תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ.
ב  נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי-פִיךָ;    נִלְכַּדְתָּ, בְּאִמְרֵי-פִיךָ.
ג  עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי, וְהִנָּצֵל–    כִּי בָאתָ בְכַף-רֵעֶךָ;
לֵךְ הִתְרַפֵּס,    וּרְהַב רֵעֶיךָ.
ד  אַל-תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ;    וּתְנוּמָה, לְעַפְעַפֶּיךָ.
ה  הִנָּצֵל, כִּצְבִי מִיָּד;    וּכְצִפּוֹר, מִיַּד יָקוּשׁ.

Genèse 50 :16s

 טז וַיְצַוּוּ, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר:  אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר.  יז כֹּה-תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ; וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אֵלָיו.  יח וַיֵּלְכוּ, גַּם-אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ, לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים.  יט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, אַל-תִּירָאוּ:  כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי. 

Samuel I, 2 :22s

כב וְעֵלִי, זָקֵן מְאֹד; וְשָׁמַע, אֵת כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל-יִשְׂרָאֵל, וְאֵת אֲשֶׁר-יִשְׁכְּבוּן אֶת-הַנָּשִׁים, הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.  כג וַיֹּאמֶר לָהֶם, לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת-דִּבְרֵיכֶם רָעִים, מֵאֵת כָּל-הָעָם אֵלֶּה.  כד אַל, בָּנָי:  כִּי לוֹא-טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ, מַעֲבִרִים עַם-יְהוָה.  כה אִם-יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ, וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים, וְאִם לַיהוָה יֶחֱטָא-אִישׁ, מִי יִתְפַּלֶּל-לוֹ; וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם, כִּי-חָפֵץ יְהוָה לַהֲמִיתָם.  כו וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל, הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטוֹב:  גַּם, עִם-יְהוָה, וְגַם, עִם-אֲנָשִׁים.  {פ}

 

 

 

Talmud et Lévinas: « Envers Autrui » ce mercredi midi!

Rinea étude sur texte, enseignement frontal, Hévrouta, mercredi midi, pensée juive, saint-paul, Talmud, Talmud et Humanisme, Torah et philosophie

Nos études talmudiques autour du texte de Lévinas se poursuivent, de 12h30 (accueil à 12H) à 14h, au Café des Psaumes.

Nous travaillerons à partir des pages 35 à 40 dans l’ancienne édition des Lectures Talmudiques, nous les étudierons sur le mode de la Hévrouta, comme des pages de talmud.
Nous nous poserons les questions suivantes:
  1. Faut-il une date déterminée pour le pardon? Pourquoi oui? Pourquoi non?
  2. Nos fautes sont-elles des questions personnelles? Ont-elles un aspect collectif? sont-elles intimes ou collectives?
  3. En quoi Yom Kipour efface-t-il les fautes de l’homme envers « dieu »?
  4. Dieu peut-il refuser le pardon? Le prochain le peut-il?
  5. Que veut dire Lévinas quand il parle de « Maladie de l’âme »?
  6. Qu’est-ce que l’ « intériorisation de la notion de Dieu »?
  7. Quel est le rapport entre le rite et la conscience?

Au plaisir de vous retrouver!

Texte  : Emmanuel Levinas, Quatre lectures talmudiques, Editions de minuit, Paris, 1968

 levinas 1  

 

 

 

 

Talmud, Lévinas et nous – Se faire pardonner à tout prix ?

Rinea étude sur texte, Hévrouta, mercredi midi, saint-paul, Talmud, Talmud et Humanisme, Torah et philosophie

Jusqu’à où faut-il aller pour nous faire pardonner? Parfois, trop de bonne volonté nuit aux relations. Nous verrons ce mercredi au café des Psaumes, l’éclairage du Talmud sur ces questions.

cours-talmud-5779-3

Yoma 87a et b

Rabbi Yérémia avait quelque chose de la part de Rabbi Aba contre lui il alla et il s’installa sur le porche de Rabbi Aba quand sa servante a versé l’eau le flux arriva sur sa tête il dit j’ai été rendu semblable à des détritus et dit sur lui-même des détritus il élèvera le misérable il a entendu Rabbi Aba et il est sorti à sa rencontre il a dit à cette heure je dois être diligent à ton égard comme il est écrit va, insiste avec énergie et livre un assaut à ton prochain

Rabbi Zéira quand il avait quelque chose avec quelqu’un passait et répétait de la michna devant lui et inventait quelque chose pour venir et le sortir de sa contenance

Rav avait quelque chose contre un cuisinier il n’est pas venu devant lui la veille du jour de kipour il a dit je vais aller moi-même l’apaiser Rav houna est tombé sur lui il lui a dit où va monsieur il lui a dit apaiser untel il lui a dit Aba va tuer quelqu’un, il est allé et venu le voir il était assis et frappait sur une tête il leva les yeux et le vit il lui dit Aba tu te lèves et tu t’en vas je n’ai rien à faire avec toi au moment où il frappait la tête un os se détacha le frappa au cou et le tua

 

Rav lisait la paracha devant Rabi, arriva alors Rabbi Hiya il revint en tête vint Bar Kapara il revint un tête vint Rabbi Chimon fils de Rabbi il revint en tête vint Rabbi Hanina fils de Hama il dit toutes ces fois je vais revenir et recommencer il ne revînt pas Rabbi Hanina lui en tint rigueur Rav alla vers lui treize veilles de kipour et il ne s’apaisa pas comment a-t-il pu agir ainsi et Rabbi Yosso fils de Hanina a dit celui qui demande pardon à son ami ne lui demandera pas plus que trois fois pour Rav c’est différent et Rabbi Hanina comment a-t-il pu agir ainsi Rava a dit celui qui laisse passer ses mesures on lui laisse passer ses fautes mais Rabbi Hanina a rêvé une vision au sujet de Rav qu’on l’avait suspendu à un palmier et on a enseigné que celui qui est suspendu à un palmier devient tête cela veut dire que tu dois entendre de cela qu’il était destiné à servir comme institution et ne s’est pas apaisé pour qu’il aille et apprenne la Torah à Babel.

 

ר’ ירמיה הוה ליה מילתא לר’ אבא בהדיה אזל איתיב אדשא דר’ אבא בהדי דשדיא אמתיה מיא מטא זרזיפי דמיא ארישא אמר עשאוני כאשפה קרא אנפשיה (תהילים קיג) מאשפות ירים אביון שמע ר’ אבא ונפיק לאפיה אמר ליה השתא צריכנא למיפק אדעתך דכתיב לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ

ר’ זירא כי הוה ליה מילתא בהדי איניש הוה חליף ותני לקמיה וממציא ליה כי היכי דניתי וניפוק ליה מדעתיה

רב הוה ליה מילתא בהדי ההוא טבחא לא אתא לקמיה במעלי יומא דכפורי אמר איהו איזיל אנא לפיוסי ליה פגע ביה רב הונא אמר ליה להיכא קא אזיל מר אמר ליה לפיוסי לפלניא אמר אזיל אבא למיקטל נפשא אזל וקם עילויה הוה יתיב וקא פלי רישא דלי עיניה וחזייה אמר ליה אבא את זיל לית לי מילתא בהדך בהדי דקא פלי רישא אישתמיט גרמא ומחייה בקועיה וקטליה

 

רב הוה פסיק סידרא קמיה דרבי עייל

אתא ר’ חייא הדר לרישא עייל בר קפרא הדר לרישא אתא ר »ש ברבי הדר לרישא אתא ר’ חנינא <בר> [בר’] חמא אמר כולי האי נהדר וניזיל לא הדר איקפיד ר’ חנינא אזל רב לגביה תליסר מעלי יומי דכפורי ולא איפייס והיכי עביד הכי והאמר ר’ יוסי בר חנינא כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים רב שאני ורבי חנינא היכי עביד הכי והאמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו אלא ר’ חנינא חלמא חזי ליה לרב דזקפוהו בדיקלא וגמירי דכל דזקפוהו בדיקלא רישא הוי אמר שמע מינה בעי למעבד רשותא ולא איפייס כי היכי דליזיל ולגמר אורייתא בבבל

En fait, Dieu n’est pas intégriste ! – Talmud et Humanisme demain au café des Psaumes

Rinea humanisme, juif, mercredi midi, saint-paul, Talmud et Humanisme

Certaines pratiques semblent évidentes, alors qu’elles ont pu être controversées par le passé, ou qu’elles peuvent être remises en causes par d’autres pratiques de même importance. Suivre notre intuition ne suffit pas toujours à connaître ce que dit la loi juive, et choisir l’opinion la plus « dure » encore moins… Notre texte de demain nous introduira à l’importante notion de Mara déatra, pour conclure notre sicle d’étude de cette année en beauté…

Téléchargez ici le texte d’étude: talmud formet doc talmud format PDF

Chabbat 130a

On enseigne rabbi Eliezer dit si on n’a pas amené d’outil la veille du chabbat on l’amène le chabat ouvertement et s’il y a du danger on le cache sur la foi de témoins et encore a dit Rabbi Eliezer on coupe du bois pour allumer le poêle pour faire du fer d’une façon générale Rabbi Akiva a dit tout travail qu’il est possible de faire à partir de la veille du chabbat ne repousse pas le chabat et qu’il n’est pas possible de faire à partir de la veille du chabbat repousse le chabbat

 

Et encore a dit Rabbi Eliezer les sages ont enseigné dans le lieu de Rabbi Eliezer on coupait du bois pour faire le poêle pour faire du fer le chabbat dans le lieu de Rabbi Yossi haglili on mangeait de la viande de poulet dans du lait Lévi est allé à la maison de Yossef Richba on lui a amené de la tête de paon dans du lait il n’a pas mangé quand il est allé voir Rabbi il lui a dit pourquoi tu ne l’as pas excommunié il lui a dit c’était le lieu de Rabbi Yéhouda ben Betera et j’ai dit peut-être il l’a commenté comme Rabbi Yossi haglili comme a enseigné rabbi Yossi haglili il est dit ne mange aucun cadavre et il est dit ne fais pas cuire le chevreau dans le lait de sa mère, ce qui est interdit en tant que cadavre est interdit pour la viande et le lait le poulet qui est interdit en tant que cadavre sera interdit pour la viande et le lait c’est pour t’enseigner dans le  lait de sa mère il est sorti le poulet qui n’a pas de lait de mère il a dit Rabbi ItsHak il y avait une autre ville en Israël qui faisaient comme Rabbi Eliezer et qui mourraient en leur temps et non seulement mais une fois le méchant Royaume a pris un décret sur Israël a propos de la circoncision et sur cette ville il ne l’ont pas décrété.

מתני׳ רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת מגולה ובסכנה מכסהו על פי עדים ועוד אמר רבי אליעזר כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת (ומילה) שאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת:

…

ועוד אמר רבי אליעזר: תנו רבנן במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב לוי איקלע לבי יוסף רישבא קריבו ליה רישא דטווסא בחלבא לא אכל כי אתא לקמיה דרבי אמר ליה אמאי לא תשמתינהו אמר ליה אתריה דרבי יהודה בן בתירה הוה ואמינא דילמא דרש להו כרבי יוסי הגלילי דתנן רבי יוסי הגלילי אומר נאמר לא תאכלו כל נבלה ונאמר לא תבשל גדי בחלב אמו את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב עוף שאסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב תלמוד לומר בחלב אמו יצא עוף שאין לו חלב אם אמר רבי יצחק עיר אחת היתה בארץ ישראל שהיו עושין כרבי אליעזר והיו מתים בזמנן ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל על המילה ועל אותה העיר לא גזרה:

 

Faut-il rester unis ? – Talmud et Humanisme demain au café des Psaumes

Rinea étude sur texte, Hévrouta, maHloket, mercredi midi, saint-paul, Talmud et Humanisme

L’unité ne risque-t-elle pas d’appauvrir les débats ? Mais d’un autre côté, n’avons-nous pas besoin d’être tous unis derrière la vérité ? Encore faudrait-il pouvoir identifier la vérité… Nous étudierons demain la célèbre sougya (passage du talmud) qui dit « les paroles de Hillel comme celles de Chamaï sont des expressions de la vitalité de l’enseignement divin » qui figure dans le traité Erouvin, et nous explorerons la suite de ces événements telle qu’elle est décrite dans le traité Yébamot.

Voici les textes que nous allons décrypter demain à partir de 12h30:

télécharger la feuille de source (doc et PDF) : cours-talmud-5778-8 doc cours-talmud-5778-8 pdf

Pour approfondissement : Lévinas et l’humanisme hébraïque

Erouvin 13b

Rabbi Abba a dit Chemouel a dit trois ans se sont partagés la maison de Hillel et la maison de Chamai ceux-ci disent la halaHa est comme moi et ceux-ci disent la halaHa est comme moi une fille de voix est sortie et à dit celles-ci et celles-ci sot les paroles de dieux vivants et la halaHa est comme la maison de Hillel et pourtant du fait que celles-ci et celles-ci sont les paroles de dieux vivants pour quoi ont mérité l’école de Hillel de fixer la halaHa comme eux parce que ils étaient accommodants et patients et qu’ils répètent leurs paroles et celles de l’école de Chamaï et non seulement mais encore ils font précéder les paroles de l’école de Chamaï à leurs paroles comme celle qu’on a enseignée celui dont la tête et la plus grande partie sont dans la souka et sa table est dans la maison la maison de Chamaï exclut et la maison de Hillel valide ils ont dit la maison de Hillel à la maison de Chamaï il n’est était pas ainsi quand les ancien de l’école de Hillel et les anciens de l’école de Chamaï allèrent visiter Rabbi YoHanan ben aHoranit et le trouvèrent assis et sa tête et sa plus grande partie sont dans la souka et sa table est dans la maison ils ler dirent la maison de Chamaï de là une preuve et aussi ils lui dirent si ainsi tu te comportes tu n’as pas accompli le commandement de la Souka de toute ta vie pour t’enseigner que tout qui s’humilie HKB »H l’élève et tout qui s’élève HKB »H l’humilie….

 

yébamot 14a

Celui qui dit ils l’ont fait est celle de Rabbi Yochoua qui dit on le surveille pas après une fille de voix et celui qui dit ils l’ont fait on a lu ici ne faites pas de sectes ne faites pas de groupuscules groupuscules Abbayé a dit et si on dit ne faites pas de sectes comme deux maisons du droit dans une ville unique ceux-ci enseignent comme les paroles de la maison de Chamaï et ceux-ci enseignement comme les paroles de la maison de Hillel mais deux maisons du droit dans deux villes il n’y a pas de problème Rabba lui a dit et quoi que la maison de Chamaï et la maison de Hillel étaient comme deux maisons du droit dans une seule ville mais Rabba lui a dit quand on dit ne faites pas de sectes c’est comme une maison du droit dans une ville une partie enseigne comme les paroles de la maison de Chamaï et une partie enseigne comme les paroles de la maison de Hillel mais deux maison du droit dans une ville unique il n’y a pas de problème

 

א »ר אבא אמר שמואל שלש שנים נחלקו ב »ש וב »ה הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו] יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן והלכה כב »ה וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו ב »ה לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי ב »ש ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב »ש לדבריהן כאותה ששנינו מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית בבית שמאי פוסלין וב »ה מכשירין אמרו ב »ה לב »ש לא כך היה מעשה שהלכו זקני ב »ש וזקני ב »ה לבקר את ר’ יוחנן בן החורנית ומצאוהו יושב ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית אמרו להן בית שמאי (אי) משם ראיה אף הן אמרו לו אם כך היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך ללמדך שכל המשפיל עצמו הקב »ה מגביהו וכל המגביה עצמו הקב »ה משפילו כל המחזר

ואי בעית אימא לאחר בת קול מ »ד לא עשו דהא נפקא בת קול ומ »ד עשו רבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול ומ »ד עשו קרינן כאן (דברים יד, א) לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות אמר אביי אכי אמרינן לא תתגודדו כגון שתי בתי דינים בעיר אחת הללו מורים כדברי ב »ש והללו מורים כדברי ב »ה אבל שתי בתי דינים בשתי עיירות לית לן בה אמר ליה רבא והא ב »ש וב »ה כשתי בתי דינים בעיר אחת דמי אלא אמר רבא כי אמרינן לא תתגודדו כגון ב »ד בעיר אחת פלג מורין כדברי ב »ש ופלג מורין כדברי ב »ה אבל שתי בתי דינין בעיר אחת לית לן בה

 

Pourquoi conserver l’opinion des vaincus ? – Talmud et Humanisme au MJLF

Rinea Hévrouta, maHloket, mercredi midi, pensée juive, saint-paul, Talmud, Talmud et Humanisme, texte

Si la vérité est claire, pourquoi conserver l’opinion de ceux qui ont tort ? Toute la torah orale est fondée sur le fait de citer les opinions minoritaires, et elle s’interroge elle-même sur la signification de ce choix.

Télécharger la feuille d’étude ici: cours-talmud-5778-7 .cours-talmud-5778-7

Michna edouyot chap 1

Michna 4

Pourquoi rappelle-t-on les paroles de Chamai et de Hillel pour rien pour enseigner aux générations qui viennent que l’îndividu ne doit pas se tenir sur ses paroles du fait que les pères du monde ne se sont pas tenus sur leurs paroles

 

Michna 5

Et pourquoi rappelle-t-on les paroles d’un individu parmi les paroles de la multitude parce que la halaha n’est rien que les paroles de la multitude que si un tribunal préfère les paroles de l’individu et il se fondera sur elles du fait que rien un tribunal ne peut annuler les paroles d’un autre tribunal jusqu’à ce qu’il soit plus grand en sagesse et en nombre

Il était plus grand que lui en sagesse mais pas en nombre en nombre et pas en sagesse il ne peut pas annuler ses paroles jusqu’à ce qu’il soit plus grand en sagesse et en nombre

Raavad :

Que si un tribunal voit les paroles d’un individu il s’appuie sur elles car ainsi il interprète que si un tribunal postérieur voit  voit que la halaha est comme les paroles de l’individu il s’appuie sur elles pour fixer la halaHa comme lui comme on a trouvé chez les Amoraim derniers qu’ils fixent la halaHa comme l’individu des premiers dans plusieurs endroits et même si la majorité est en maHloket avec eux et si ils n’avaient pas trouvé les paroles de l’individu premier les derniers n’auraient pas pu repousser les paroles des premiers de leur jugement à eux car un tribunal ne peut pas annuler les paroles d’un autre tribunal jusqu’à ce qu’il soit plus grand que lui par la sagesse et par le nombre

משנה ד

ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה, ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו, שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם .

משנה ה

ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרבין הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרבין, שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליו, שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין.

היה גדול ממנו בחכמה אבל לא במנין, במנין אבל לא בחכמה, אינו יכול לבטל דבריו, עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין.

 

Y a-t-il une mauvaise façon d’obéir à Dieu ? – Talmud et Humanisme au Café des Psaumes

Rinea étude sur texte, enseignement frontal, Hévrouta, humanisme, mercredi midi, pensée juive, saint-paul, Talmud, Talmud et Humanisme, texte

Suffit-il d’obéir aveuglément à Dieu pour qu’il soit satisfait ? Que signifie « obéir à Dieu » ? Quelles seraient les caractéristiques d’une « bonne » obéissance ou celles d’une « mauvaise » obéissance ? Notre étude de cette semaine nous invite à évoquer ces questions, ce mercredi, au café des Psaumes, rencontre à partir de 12h, étude à 12h30.

télécharger ici Talmud humanisme nazir 5778-5

Talmud Babylonien Nazir 23a

Raba Bar bar Hana a dit Rabbi YoHanan a dit qu’est-ce que c’est qu’il est écrit car les chemins de H’ sont droits et les justes iront en eux et les criminels échoueront en eux exemple de deux fils de l’Adam qui ont rôti leur PessaH un l’a mangé pour le commandement et l’un l’a mangé pour de la consommation grossière celui-ci qui l’a mangé pour le commandement et les justes iront en eux et celui qui l’a mangé pour de la consommation grossière et les criminels iront en eux il lui a dit Rech Lakich celui-là tu l’appelles criminel qu’il n’a pas fait un commandement avec du choisi PessaH cependant il a fait mais exemple de deux fils d’Adam l’un sa femme et sa sœur sont avec lui l’autre sa femme et sa sœur sont avec lui l’un il a l’occasion de sa femme et l’autre il a l’occasion de sa sœur celui qui a l’occasion de sa femme les justes iront en eux et celui qui a l’occasion de sa sœur et les criminels échoueront en eux est-ce ainsi nous voulons dire un chemin ici deux chemins mais l’exemple de Loth et ses deux filles avec lui elles qui avaient l’intention pour le nom du commandements et les justes iront en eux lui qui a l’intention de la transgression et les criminels échoueront en eux et peut-être lui aussi pour le commandement il avait l’intention a dit Rabbi YoHanan tout ce verset au nom de la transgression est dit et Loth leva les yeux et la femme de son maître leva les yeux car elle est bonne à mes yeux et CheHem la vit fils de Hamor et toute la place du Jourdain car pour une femme prostituée jusqu’à un morceau de pain car la boisson était épuisée Je m’attacherai aux pas de mes amants, qui me pourvoient de pain et d’eau, de laine et de lin, d’huile et de liqueurs et là il a été contraint  on a enseigné au nom de Rabbi Yossi fils de Rav Honi pourquoi un point sur le vav et à son lever de l’ainée pour dire que à son coucher il ne savait pas mais à son lever il savait

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי דכתיב (הושע יד, י) כי ישרים דרכי ה’ וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם משל לשני בני אדם שצלו את פסחיהן אחד אכלו לשום מצוה ואחד אכלו לשום אכילה גסה זה שאכלו לשום מצוה וצדיקים ילכו בם וזה שאכלו לשום אכילה גסה ופושעים יכשלו בם אמר ליה ר »ל האי רשע קרית ליה נהי דלא קא עביד מצוה מן המובחר פסח מיהא קא עביד אלא משל לשני בני אדם זה אשתו ואחותו עמו וזה אשתו ואחותו עמו לזה נזדמנה לו אשתו ולזה נזדמנה לו אחותו זה שנזדמנה לו אשתו צדיקים ילכו בם וזה שנזדמנה לו אחותו ופושעים יכשלו בם מי דמי אנן קאמרינן חדא דרך הכא שני דרכים אלא משל ללוט ושתי בנותיו עמו הן שנתכוונו לשם מצוה וצדיקים ילכו בם הוא שנתכוין לשם עבירה ופושעים יכשלו בם ודלמא הוא נמי לשום מצוה איכווין אמר רבי יוחנן כל הפסוק הזה על שם עבירה נאמר (בראשית יג, י) וישא לוט (בראשית לט, ז) ותשא אשת אדוניו את עיניה [את עיניו] (שופטים יד, ג) כי היא ישרה בעיני וירא (בראשית לד, ב) וירא אותה שכם בן חמור את כל ככר הירדן (משלי ו, כו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם כי כלה משקה (הושע ב, ז) אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושיקויי והא מינס אניס תנא משום רבי יוסי בר רב חוני למה נקוד על וי »ו(בראשית יט, לג) ובקומה של בכירה לומר שבשכבה לא ידע אבל בקומה ידע

Quand Dieu obéït à Moïse – Dvarim Rabba, paix et modération ce mercredi

Rinea Hévrouta, humanisme, leadership, pédagogie, saint-paul, Talmud, Talmud et Humanisme, texte

Moïse « impose » à Dieu une loi selon laquelle avant de déclarer la guerre, il faut rechercher la paix… Évidence sur laquelle se conclut notre texte dont la portée est encore bien plus vaste. Dvarim Rabba dans sa 12e section nous invite à une réflexion très osée concernant les relations entre Dieu et Moïse. Un texte difficile compte tenu des nombreuses citations, mais très structuré, très fondamental, et fondateur de la relation entre le peuple juif et la transcendance. Nous l’étudierons ce mercredi de Hanouka au café des Psaumes, à 12h30.

Vous pouvez télécharger le texte ici: talmud-humanisme-5778-3

Autre parole quand tu t’approcheras d’une ville c’est ce que dit l’écrit Tu formeras des projets et ils s’accompliront les sages ont dit cet écrit parle de l’heure où HKBH s’est mis en colère contre israel dans le veau HKBH a dit à Moïse je les frapperai de la peste/parole et je les détruirai c’est quoi je les frapperai de la peste et je les détruira HKBH a dit quoi ils s’imaginent que j’ai besoin de glaives et de lances pour les tuer de même que j’ai créé mon monde avec la parole par la parole de H les cieux ont été fait et par le souffle de sa bouche tout ce qui leurs accessoires de même j’agis avec eux que fais sortir une parole de ma bouche et je les tue c’est cela je les tuerais par une parole et je te ferai hériter

Autre parole c’est quoi je les détruirai il lui a dit je te fais hériter d’eux et je fais exister d’autres à partir de toi d’où cela sort de ce qu’il est dit je ferai de toi un grand peuple quand Moïse a entendu cela il a commencé à demander de la miséricorde pour eux et qu’a dit Moïse à cette heure qui tu te fais voir les yeux dans les yeux qu’est-ce que c’est les yeux dans les yeux il a dit AHa au nom de Rabbi Chimon ben Lakich Moïse a dit Maître du monde voilà la mesure du droit est dans le plateau d’une balance tu dis je les frapperai par la peste et je dis pardonne je te pries il lui a dit la parole/chose est tracnchée voyons qui gagne toi H ou moi il a dit Rabbi BéraHia il lui a dit HKBH par ta vie la mienne est annulée et la tienne se poursuit d’où cela de ce qu’il est dit H dit j’ai pardonné selon ta parole c’est cela tu formeras des projets et ils s’accompliront

Autre chose et tu formeras des projets il a dit Yochoua de SiHnin au nom de Rabbi Lévi tout ce qu’a décrété Moïse HKBH y a adhéré comment HKB ne lui a pas dit de briser les tables Moïse est allé et les a brisées de lui-même et d’où que HKBH a acquiescé avec lui qu’il est écrit que tu as brisées bravo que tu les as brisées HKBH lui a dit de se battre avec SiHon comme il est dit engage la lutte avec lui et il ne l’a pas fait mais et j’enverra des envoyés il lui a dit HKBH ce que je t’ai dit c’est de te battre avec lui et toi tu as ouvert avec une demande de paix par ta vit que je fais exister ton décret toute guerre pour laquelle on part on ne l’ouvre qu’uniquement par la paix comme il est dit quand tu t’approcheras d’une ville

 ד »א « כי תקרב אל עיר » זש »ה (איוב כב, כח): « ותגזר אומר ויקם לך וגו' » רבנן אמרי המקרא הזה מדבר בשעה שכעס הקב »ה על ישראל בעגל אמר הקב »ה למשה (במדבר יד, יב): « אכנו בדבר ואורישנו » מהו אכנו בדבר ואורישנו אמר לו הקב »ה מה הן סבורין שאני צריך חרבות ורמחים להרוג אותן בהן כשם שבראתי עולמי בדבר שנאמר (תהלים לג, ו): « בדבר ה’ שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם » כך אני עושה להן מוציא אני דבר מפי והורגן הוי « אכנו בדבר ואורישנו ».
ד »א מהו « ואורישנו » אמר לו אני מוריש אותן לך ומעמיד אחרים ממך מנין שנאמר (במדבר יד, יב): « ואעשה אותך לגוי גדול » כיון ששמע משה כך התחיל מבקש עליהן רחמים ומה אמר משה באותה שעה (שם, יד) « אשר עין בעין נראה אתה ה' » מהו אשר עין בעין א »ר אחא בשם ר »ש בן לקיש אמר משה רבש »ע הרי מדת הדין בכף מאזנים מעויין אתה אומר « אכנו בדבר » ואני אומר (שם, יט) « סלח נא » אמר לו הדבר מוכרע נראה מי נוצח אתה ה’ או אני א »ר ברכיה א »ל הקב »ה חייך שלי בטלת ושלך קיימת מנין שנאמר (שם, כ) « ויאמר ה’ סלחתי כדברך » הוי « ותגזר אומר ויקם לך ».ד »א « ותגזר אומר » א »ר יהושע דסיכנין בשם רבי לוי כל מה שגזר משה הסכים הקב »ה עמו כיצד לא א »ל הקב »ה לשבור את הלוחות הלך משה ושיברן מעצמו ומניין שהסכים הקב »ה עמו דכתיב (שמות לד, א): « אשר שברת » יישר כחך ששברת. הקב »ה א »ל שילחם עם סיחון שנאמר (דברים ב, כד): « והתגר בו מלחמה » והוא לא עשה כן אלא « ואשלח מלאכים וגו' » א »ל הקב »ה כך אמרתי לך להלחם עמו ואתה פתחת בשלום חייך שאני מקיים גזרתך כל מלחמה שיהו הולכים לא יהו פותחים אלא בשלום שנאמר « כִּי תִקְרַב אֶל עִיר וְגוֹ' »: 

 

« Quand Dieu s’adapte à l’individu » – Talmud et Humanisme ce mercredi au café des psaumes

Rinea étude sur texte, enseignement frontal, Hévrouta, humanisme, mercredi midi, pensée juive, saint-paul, Talmud, Talmud et Humanisme, texte

Dans sa paracha 12, la psikta dérav kahana semble suggérer que le Créateur du monde adapte sa parole à chaque individu. Que peut signifier cette affirmation ? Quel enseignement actuel en tirer ? C’est ce que nous étudierons ce mercredi au café des Psaumes !

Talmud humanisme 5778 2

 

Rabbi Lévy a dit il s’est révélé à eux le saint béni soit il comme cette icône qui a de nombreuses faces de tous les côtés mille personnes la regardent et elle les regarde tous de même le saint béni soit il quand il parlait chacun et chacune d’Israël disait avec moi cette parole parle je suis l’Éternel votre dieu n’est pas écrit ici mais je suis l’Éternel ton Dieu rabbi Yossi Bar Hanna a dit selon la force de chacun et chacune la parole lui parlait et ne t’étonne pas de cette chose que la manne tombait pour israel chacun et chacune le trouvait a son goût en fonction de sa force les bébés selon leur force les jeunes hommes selon leur force et les vieillards selon leur force les bébés selon leur force de même que ce bébé tête au sein de sa mère ainsi il le goûtait comme il est dit et son goût était comme le goût du son d’huile et les jeunes hommes selon leur force comme il est dit et le pain que je t’ai donné et de l’huile et du lait je t’ai nourri et les vieillards selon leur force comme il est dit et son goût est comme une tsfihiz dans le miel et de même que la manne chacun et chacune le goûte selon son goût dans sa bouche pour la parole chacun et chacune l’entend selon sa force David a dit la voix de dieu est dans la force la voix de dieu est dans sa force n’est pas dit mais la voix de dieu est dans la force de chacun et chacune פסקא יב אות כה(כה)

(שם) א »ר לוי נראה להם הקב »ה כאיקונין הזו שיש לה פנים מכל מקום אלף בני אדם מביטין בה והיא מבטת בכולם כך הקב »ה כשהיה מדבר כל אחד ואחד מישר’ היה אומ’ עמי הדבר מדבר אנכי י »י אלהיכם אין כת’ כאן אלא אנכי י »י אלהיך (שם) א »ר יוסי בר’ חנינא ולפי כוחן של כל אחד ואחד היה הדיבר מדבר עמו ואל תתמה על הדבר הזה שהיה המן יורד לישראל כל אחד ואחד היה טועמו לפי כוחו התינוקות לפי כוחן והבחורים לפי כוחן הזקנים לפי כוחן התינוקות לפי כוחן כשם שהתינוק הזה היונק בשדי אמו כך היה טועמו שנא’ והיה טעמו כטעם לשד השמן (במדבר יא ח) והבחורים לפי כוחן שנ’ ולחמי אשר נתתי לך לחם ושמן ודבש האכלתיך (יחזקאל טז יט) והזקנים לפי כוחן שנ’ וטעמו כצפיחית בדבש (שמות טז לא) ומה אם המן כל אחד ואחד לפי כוחן היה טועם לפיו בדיבר כל אחד ואחד שומע לפי כוחן אמ’ דוד קול י »י בכח (תהלים כט ד) קול י »י בכוחו אין כתי’ אלא קול י »י בכח של כל אחד ואחד א’ להם הקב »ה לא מפני שאתם שומעי’ קולות הרבה אלא היו יודעים שאני הוא אנכי י »י אלהיך (שמות כ ב) בעולם הזה נגאלו ישר’ ממצרים ונשתעבדו בבבל ומבבל למדיי וממדיי ליון ומיון לאדום ומאדום הקב »ה גואלן ואינן משתעבדין עוד שנ’ ישראל נושע בי »י תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד (ישעיה מה יז) חסלת

 

« Quand l’homme s’oppose à Dieu » ce mercredi au café des Psaumes

Rinea étude sur texte, Hévrouta, humanisme, saint-paul, Talmud et Humanisme, Torah et philosophie

Ce mercredi, au café des Psaumes, nous retrouvons notre cours « talmud et humanisme ».
Le thème de cette séance: « Quand l’homme résiste à Dieu ».
Comme apéritif, voici l’un des textes que nous étudierons, ainsi que les dates de nos rencontres sur l’année:

 

Chaque chose a son temps et toute chose sous le soleil a son moment Noé a eu le temps de rentrer dans l’arche comme il est dit Tu viendras dans l’arche, toi et toute ta famille. c’est comme ce dirigeant qui a quitté son pays et a installé quelqu’un d’autre à sa place quand il revint il lui dit  quitte ta place c’est comme cet écrivain qui a quitté son pays et a installé quelqu’un d’autre à sa place de la même façon Noé sors de l’arche et il n’a pas voulu sortir il a dit je vais sortir et que vais fructifier pour le mal jusqu’à ce que le Lieu lui fasse la promesse qu’il ne ferai plus de déluge comme il est dit car car ce sont pour moi les eaux de Noé pour moi comme j’ai promis à propos des eaux de Noé. « לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים » (קהלת ג א), זמן היה לנח ליכנס לתיבה, שנאמר: « בֹא אתה וכל ביתך אל התיבה » (בראשית ז א), וזמן היה לו שיצא ממנה, שנאמר: « צא מן התיבה » (בראשית ח טז), משל לפרנס שיצא מן המקום והושיב אחר תחתיו. כיון שבא, אמר לו: צא ממקומך. משל לסופר שיצא למקום אחר והושיב אחר תחתיו. כיון שבא, אמר לו: צא ממקומך. כך נח: « צא מן התיבה » (בראשית ח טז), ולא קיבל עליו לצאת, אמר: אצא ואהיה פרה ורבה למארה, עד שנשבע לו המקום שאינו מביא מבול לעולם עוד, שנאמר: « כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח » (ישעיה נד ט).

בראשית רבה פרשה לד, פסקה ו