Chants historiques d’Israël pour la prière du chabbat

A l’occasion des 70 ans de l’Etat d’Israël, nous avons chanté plusieurs prières sur des airs de chansons historiques israélienne.

Retrouvez ces chants en audio et en document papier sur les liens suivants:

téléchargez en PDF ou en .doc: Feuille de chants 70 ans Israël 11 mai Feuille de chants 70 ans Israël 11 mai

Lekha Dodi

Lekha dodi likra’t kala, pené Chabbat nekabla.

Chamor ve-zakhor be-dibour èhad, hichmiânou el ha-meyouhad,

Adonaï éhad ou-chemo éhad,

le-chèm ou-le-tif’èrèt ve-li-tehila.

 

Likr’at Chabbat lekhou ve-nélkha,

ki hi mekor ha-berakha,

mé-roch mi-kèdèm nessoukha,

sof maâssé be-mahachava tehila.

 

Mikdach mèlèkh îr meloukha,

koumi tséi mi-tokh ha-hafékha,

rav lakh chévèt be-êmek ha-bakha,

ve-hou yahmol alaïkh hèmla.

 

Hit’naâri mé-âfar koumi,

livchi bigdé tifart’èkh âmi,

âl yad ben Yichaï béit ha-lahmi,

korva èl nafchi g’eala.

 

Hit’ôreri hit–ôreri,

ki va orèkh koumi ori,

Ouri ouri, chir daberi,

kevod Adonaï âlaïkh nig’la.

 

Lo tèvochi ve-lo tikalmi,

ma tichtohahi ou-ma téhémi,

Bakh yèhèssou âniyé âmi,

ve-nivneta îr âl tila.

 

Ve-hayu limshisah shosayihk

Ve-rakhaku kol mevalayihk

Yasis alayikh E-lohayikh

Kimsos chatan al kalah

 

Yamin u-smol tifrotzi

Ve-et Ado-nai ta’aritzi

Al yad ish ben Partzi

Ve-nismechah ve-nagilah

 

 

Boi ve-shalom ateret ba’alah

Gam be-simkhah u-ve-tzahalah

Toch emunei am segulah

Bo-i chalah boi chalah

 

לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה // פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה

 

שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד // הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד // ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד // לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה

 

לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה // כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה // מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה // סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה

 

מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה // קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה // רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא // וְהוּא יַחֲמוֹל עָלַיִךְ חֶמְלָּה

 

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי // לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי // עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי // קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָּהּ

 

הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי // כִּי בָא אורֵךְ קוּמִי אוֹרִי // עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי // כְּבוד ה’ עָלַיִךְ נִגְלָּה

 

לֹא תֵבֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי // מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי // בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי // וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ

 

וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ // וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ // יָשִּׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ // כִּמְשּׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה

 

יָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי // וְאֶת ה’ תַּעֲרִיצִי // עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי // וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה

 

בֹּאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ // גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה // תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה // בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה // תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה //בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא

 

Adon olam

Adon olam acher mal/kh

Beterem kol yitzir nivra

 

 

let naasa b’hephtzo kol

azai melekh chmo nikra

 

 

vea’hare kikhlot hakol

levado imlokh nora

 

 

vehou haya vehou hové

vehou yihiè betiphara

 

 

vehou e’had veein cheni

lehamchil lo lha’hbira

 

 

beli rechit beli ta’hlit

velo haoz vehamisra

 

 

vehou eli ve’hai goali

vetzour ‘hevli beèt tzara

 

 

vehou nisi oumanos li

menat kosi beyom ékra

 

 

beyado aphkid rou’hi

beèt ichan veaira

 

 

veim rou’hi geviati

Adonai li velo ira.

 

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ /

בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא

 

לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל /

אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא

 

וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל /

לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא

 

וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֹוֶה /

וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה

 

וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי /

לְהַמְשִׁילוֹ לְהַחְבִּירָה

 

בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית /

וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה

 

וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי /

וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה

 

וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי /

מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא

 

בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי /

בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה

 

וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי /

אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא

 

Yerushalayim shel zahav

(Jérusalem d’or)

Avir harim tsalul kayaïn
vereyah ’oranim
Nisa’ beruah ‘arbayim
‘im qol pa‘amonimuvtardemat ’ilan va’even
shvuya bahalomah
ha‘ir ’asher badad yoshevet
uvelibah homahYerushalayim shel zahav veshel nehoshet veshel ’or
halo’ lekhol shirayikh ’ani kinorHazarnu ’el borot hammayim
lashuq velakikar
shofar kore’ behar habayit
ba‘ir ha‘atiqah

uvame‘arot ’asher basela‘
’alfey shmashot zorhot
veshuv nered le yam-hammelah
bederekh yeriho

Yerushalayim shel zahav veshel nehoshet veshel ’or
halo’ lekhol shirayikh ’ani kinor

Akh bevo’i hayyom lashir lakhv
velakh liqshor ktarim
qatonti mitse‘ir banaïkh
ume’ahron hamshorerim

ki shmekh tsorev et-hasfatayim
kineshiqat saraf
’im eshkahekh yerushalayim
’asher kulakh zahav

Yerushalayim shel zahav veshel nehoshet veshel ’or
halo’ lekhol shirayikh ’ani kinor

 

אוויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח ערביים
עם קול פעמוניםובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובלבה חומהירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור
.הלא לכל שיריך אני כינורחזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
.בעיר העתיקה

ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
ושוב נרד לים המלח
.בדרך יריחו

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שיריך אני כינור

אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בניך
.ומאחרון המשוררים

כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
…אשר כולה זהב

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שיריך אני כינור

 

 

OD LO AHAVTI DAI

(je n’ai pas assez aimé)

 

Beele hayadayim od lo baniti kfar,
Od lo matzati mayim beemtza hamidbar
Od lo tziyarti perakh, od lo giliti eykh
Tovil ot haderekh ulean ani holekhAh …Od lo ahavti day 
Haruakh vehashemesh al panay
Od lo amarti day
Ve im lo akhshav – eymatay ?
Od lo shatalti deshe, od lo hekamti ir,
Od lo natati kerem al kol givot hagir
Od lo hakol asiti mamash bemo yaday
Od lo hakol nisiti, od lo ahavti day. 

 

Od lo hekamti shevet, od lo khibarti shir,
Od lo yarad li sheleg beemtza hakatzir.
Ani od lo katavti et zikhronotay
Ahi od lo baniti et beyt khalomotay

 

Veaf alpi sheat po, veat kol kakh yafa
Mimekh ani boreakh kemo mimagefa
Od yesh harbe dvarim sheratziti laasot
At etakh tislekhi li gam bashana hazot.

 

 

באלה הידיים עוד לא בניתי כפר
עוד לא מצאתי מים באמצע המדבר
עוד לא ציירתי פרח, עוד לא גיליתי איך
תוביל אותי הדרך ולאן אני הולךאי – עוד לא אהבתי די
הרוח והשמש על פני
אי – עוד לא אמרתי די
ואם לא, אם לא עכשיו אימתיעוד לא שתלתי דשא, עוד לא הקמתי עיר
עוד לא נטעתי כרם על כל גבעות הגיר
עוד לא הכל עשיתי ממש במו ידי
עוד לא הכל ניסיתי, עוד לא אהבתי די

אי – עוד לא אהבתי די…

עוד לא הקמתי שבט, עוד לא חיברתי שיר
עוד לא ירד לי שלג באמצע הקציר
אני עוד לא כתבתי את זיכרונותי
עוד לא בניתי לי את בית חלומותי

אי – עוד לא אהבתי די…

ואף על פי שאת פה, ואת כל כך יפה
ממך אני בורח כמו ממגיפה
עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות
את בטח תסלחי לי גם בשנה הזאת

תביני, אי – עוד לא אהבתי די…

 

 

 

Hatikva

                 (L’espoir Hymne national d’Israël)

 

Kol od balevav penima
Nefesh yehudi homiya,
Ulfa’ate mizrakh kadima
Ayin letsion tsofiya.
Od lo avda tikvatenu
Hatikva bat shnot alpayim,
Lihyot am hofshi be’artsenu,
Erets Tsion vi’yeroushalayim.
Lihyot am hofshi be’artsenu,
Erets Tsion vi’yeroushalayim. Tant que dans le cœur, à l’intérieur, une âme juive vibre, et que vers l’est, en avant, un œil observe vers Sion, notre espoir n’est pas perdu, un espoir qui a deux-mille ans, d’être un peuple libre sur notre terre, la terre de Sion et de Jérusalem
כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח, קָדִימָה,
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה,עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ,
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִים,
לִהְיוֹת עַם חָופְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ,
אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִםלִהְיוֹת עַם חָופְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ,
אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Shir la Shalom

Tenu la-shemesh la-`alot
La-boker le-ha’ir
Hazaka sheba-tefilot
Otanu lo tahzir.
Mi asher kava nero
Uve-`afar nitman
Bekhi mar lo ya`iro
Lo yahziro lekhan.Ish otanu lo yashiv
Mi-bor tahtit afel
Kan lo yo`ilu
Lo simhat ha-nitzahon
Velo shirei halel 

Lakhen rak shiru,
Shir la-shalom,
Al tilhashu tefila
Mutav tashiru,
Shir la-shalom
Bi-tze`aka gedola

 

Tenu la-shemesh la-hador
Mi-ba`ad la-perahim.
Al tabitu le-’ahor
Hanihu la-holekhim
Se’u `eynayim be-tikva
Lo derekh kavanot
Shiru shir la-’ahava
Velo la-milhamot

 

Al tagidu yom yavo
Havi’u et ha-yom
Ki lo halom hu
Uve-khol ha-kikarot
Hari`u la-shalom

 

תנו לשמש לעלות
לבוקר להאיר
חזקה שבתפלות
אותנו לא תחזיר
מי אשר כבה נרו
ובעפר נטמן
בכי מר לא יעירו
לא יחזירו לכאןאיש אותנו לא ישיב
מבור תחתית אפל
כאן לא יועילו
לא שימחת הניצחון
ולא שירי הלל 

לכן רק שירו
שיר לשלום
אל תלחשו תפילה
מוטב תשירו
שיר לשלום
בצעקה גדולה

 

תנו לשמש לחדור
מבעד לפרחים
אל תביטו לאחור
הניחו להולכים
שאו עיניים בתקווה
לא דרך כװנות
שירו שיר לאהבה
ולא למלחמות

 

אל תגידו יום יבוא
הביאו את היום
כי לא חלום הוא
ובכל הכיכרות
הריעו לשלום

 

 

 

Office festif pour les 70 ans de l’Etat d’Israël

Le 14 mai 1948 renaissait l’Etat d’Israël. Il fête cette semaine ses 70 ans. C’est l’occasion de revenir sur les valeurs et les espoir qu’il incarnait, et sur le sens qu’il a pour nous aujourd’hui.

La déclaration d’indépendance de l’Etat d’Israël peut être relue ici sur le site de la documentation française.

Le Rabbin Gilad Kariv, Président du Mouvement du Judaïsme Progressiste en Israel, a écrit à cette occasion un texte sur  l’histoire et l’avenir d’Israël que vous pourrez lire ici.

Pour notre part, nous ferons à la synagogue un office rehaussé de mélodies israéliennes, avec en particulier les chants suivants:

Et peut-être, même quelques surprises, comme la danse suivante:

Les offices du chabbat

Il existe de nombreuses raisons de venir aux offices du chabbat. Rencontrer des amis, prendre un moment pour soi-même, couper avec la routine de la semaine, entendre un enseignement.

Certains connaissent tout l’office et chantent de aleph à tav, d’autres ne connaissent pas du tout et se laissent porter par les airs et l’ambiance communautaire, on peut lire en français, ou en hébreu.

Pour ceux qui veulent affiner leur participation aux chants, voici différentes playlist adaptées selon votre niveau d’hébreu, sans aucune prétention, mais qui reprennent presque l’intégralité des offices.

Have fun!

enfants (erev shel yeladim)

jeunes préparant leur BM (Kesher)

niveau débutant

niveau moyen

niveau avancé vendredi soir

niveau avancé samedi matin

Et la méthode maintenant classique « l’hébreu c’est facile »

offices « kehilatiim »

Kehilati, קהילתי, signifie « communautaire ». Si tous les offices sont communautaires, certains sont centrés autour du rabbin alors que d’autres se déroulent d’une façon plus « organique », autour des compétences des membres de la communauté.
Leur particularité est de mettre en oeuvre un grand principe de la direction des offices: la « sheliHout tsibour », שליחות ציבור, le fait pour la communauté de choisir des délégués qui prendront la direction de l’office. Le MJLF est un mouvement qui tient à s’ouvrir à la prise de responsabilité de chacun. Notre objectif d’étude et de progrès personnel est également servi par les objectifs que nous nous fixons au niveau communautaire. C’est exactement ce que nous faisons pour nos jeunes, en les invitants à préparer puis à célébrer leurs bar ou bat mitsva, mais nous ne nous arrêtons pas là: la participation de chacun est un grand atout pour nos synagogues, à tous les âges.

Ainsi, les « offices participatifs » prennent une forme renouvelée. N’hésitez pas à parler avec moi de votre participation dans les prochains jours, par exemple lors de votre passage à la synagogue. Les prochains offices autogérés des membres auront lieu les 20/21 avril, 25/26 mai, 29/30 avril, 7/8 juillet. Cette page sera mise à jour au fur et à mesure avec du nouveau matériel, de nouvelles prières et de nouvelles lectures de la torah.

Apprentissage et répartition des prières:

Playlist des prières du vendredi soir selon les pages du livre de prière/sidour sur youtube

Playlist des prières du samedi matin selon les pages du livre de prière/sidour sur youtube

Playlist des chants faciles du chabbat matin sur youtube

Fil conducteur des offices téléchargeable ici: offices autogérés fil conducteur et offices autogérés fil conducteur.docx

Doodle des compétences générales: participez ici pour nous dire pour quel type de prière nous pouvons compter sur vous d’une façon générale, sans vous engager sur une date spécifique : https://doodle.com/poll/f9kgpmugqnf4a4nh

Apprentissage et répartition des lectures de la torah :

Outils pour apprendre la lecture de la torah et de la haftara sur cette page

Vidéos avec de mini-montées à la Torah:
Paracha Ki tétsé 3, Paracha Vayéra 1, Paracha Hayé Sarah 1, VayichlaH 1, VayéHi 1, Chémot 1
Paracha vayikra 3    Paracha Metsora 3 Paracha Nasso 3 Paracha Balak 3

Doodle pour prendre la responsabilité d’une montée à la Torah pour:
Doodle Ki tétsé, Vayéra, Hayé Sarah sur ce lien
Doodle VaychlaH, VayéHi, Chémot, sur ce lien

Télécharger les textes: Hayé Sarah 1    vayera 1     ki tetse 3   VayichlaH1    vayehi1     chemot1

Voir différentes vidéos sur les offices du chabbat

Chabat des enfants ce vendredi à Surmelin…

Notre Erev Shel Yeladim est de retour…

chabat pour les enfants

Ce vendredi, nous partagerons un office d’accueil de chabbat festif avec les 3-8 ans. Chants, petits jeux, convivialité seront au rendez-vous.

Vous voulez vous préparer ou refaire les jeux du Erev Shel Yeladim chez vous? Les vidéos suivantes sont à votre disposition:

Bons préparatifs, et au plaisir de vous voir ce vendredi!

Enfants et ados ce vendredi! L’antidote au froid est à Surmelin

 

L’occasion d’être ensemble en cette fin d’année!

Hanouka s’est terminée, mais la lumière reste plus vive encore…

Nous accueillerons l’office Erev Shel Yeladim, convivial pour les tout-petits, la table du Rabbin (attention, inscription obligatoire), et InterACTION, le programme dynamique et secret des ados du MJLF-est!

Prenez dates pour les prochains événements:

Prochain Erev shel Yéladim et prochaine table du Rabbin le vendredi 19 janvier.

 

Rencontre « Kidouch-Cocktail » avec François Rancillac

Les histoires bibliques nous invitent à réfléchir sur les grandes questions humaines. François Rancillac s’est saisi de la question de la responsabilité, et la met en œuvre dans une mise en scène très particulière.

La formule sera celle d’un « Chabbat-Cocktail », chacun amenant de petites choses à grignoter (sans assiettes), tomates cerises, cubes de fromage, clémentines…

François Rancillac, Directeur du Théâtre de l’Aquarium, sera présent à l’office le vendredi 17 novembre et restera pour échanger quelques mots avec nous.

Prévoyez de donc de rester avec nous quelques minutes après l’office, de 20h à 20h30.

Notre Rabbin rendra l’invitation et participera à un débat qui suivra la représentation, le mercredi 10 janvier au théâtre de l’aquarium.

Pour plus d’infos:

http://www.theatredelaquarium.net/Cherchez-la-faute