… et quand je dis « femmes », c’est un terme générique et global, qui évidemment inclut les hommes….
Comment construire une famille à partir d’individus profondément blessés? La famille de Léa, Rachel et Jacob, Bilha et Zilpa, est un exemple de créativité et de coopération, qui triomphe du conformisme patriarcal et autoritaire de Laban. Ces qualités sont celles de l’intelligence collective qui permet aux groupes d’être pérennes face à l’adversité.
Kiel konstrui familion el profunde vunditaj individuoj? La familio de Leah, Rachel kaj Jakob, Bilha kaj Zilpa, estas ekzemplo de kreemo kaj kunlaboro, kiu triumfas pri la patriarka kaj aŭtoritata laŭformismo de Laban. Ĉi tiuj kvalitoj estas tiuj de la kolektiva inteligenteco, kiu ebligas al grupoj esti daŭrigeblaj fronte al malfelicxo.
Sur un pied 2015: Comment trouver un sens à sa vie? ( Le départ de Jacob, le rêve et le changement, le réveil du matin, l’échelle de Jacob et la prière du matin, le sens des rêves et les 24 commentateurs de Jérusalem, Viktor Frankl. )
Sur un pied 2016: Rachel et Léa, quelles femmes vivent en nous? ( Diversité et non linéarité de l’identité humaine, jumelles et différentes, Rachel et sa force de vie, Léa et l’introversion, le droit des femmes de prendre les devants, inclure les différentes dimensions. )
Voir également:
Un peu plus tard, c’est la beauté
Qu’on nous érigea en barrière
On se retrouvait insultée
Si on n’était pas la première
Nos amitiés faisaient sourire
Fallait nous crêper le chignon
Et tout ce qu’on pouvait se dire
N’était que fadaises ou chiffons
Si on se retrouvait frangines
On n’aurait pas perdu son temps
Unissant nos voix, j’imagine
Qu’on en dirait vingt fois autant
Et qu’on ferait changer les choses
Et je suppose, aussi, les gens
Et qu’on ferait changer les choses
Allez ! On ose
Il est grand temps !
» C’est trop facile quand les guerres sont finies d’aller gueuler que c’était la dernière ». En ces temps de commémoration de l’armistice et de la nuit de cristal, que nous apprennent Jacob, Esaü, Rabbi Judah hanassi et Antonin sur le pouvoir de la culture face au pouvoir des armes?
« Estas tro facila kiam la militoj finis, krii ke ĝi estas la lasta. » En ĉi tiuj tempoj por memorfesti la armistikon kaj la kristan nokton, kiel Jakobo, Esav, Rabeno Judah Hanasi kaj Antonin instruas al ni pri la potenco de kulturo alfrontante la potenco de armiloj?
Sur un pied 2015: Fratritude ou fraternité? ( La naissance, fratritude Philippe Caillé, Jacob vs Esaü, Rivka vs Isaac, Rachel vs Léa, Bettelheim, réconcilier les tendances )
Akadem: Créer ou subir l’histoire ? ( La souffrance de Rebecca, Deux tendances qui coexistent en chacun, Bonheur du quotidien ou risque de l’aventure)
Voir également:
festin funéraire natoufia grotte Hilazon taHtit, nord est d’israel, entre lac de tibériade et la méditérannée, femme chamane
Kli Yakar sur gen 25:32 – Jacob convainc Esaü de sa perte
הנה אנכי הולך למות. הסכים לדברי יעקב, כי נראין הדברים שבכוונה ולא במקרה יזד יעקב נזיד, כי ידע שיבוא עשו מן השדה והיה רצונו לקנות ממנו הבכורה, ולטעון עליו הרי אתה הולך בכל יום במקום גדודי חיות וחייך תלוין לך מנגד ולמה זה לך בכורה, כי בעיני אתה חשוב כמת בכל יום, ועל כן עשה תבשיל של עדשים שעושין להברות את האבל, ע״ד שפירש״י בפסוק (כז מב) מתנחם לך להרגך כבר שתה עליך כוס של תנחומין. כך עשה יעקב סעודת הבראה על עשו, לומר לו הרי אתה דומה בעיני כאלו אתה כבר מת ולמה זה לך בכורה, והודה עשו לדבריו ואמר הנה אנכי הולך למות, ואני קרוב יותר אל המיתה מן החיים א״כ למה זה לי בכורה. במלת זה לי, הוא כמראה באצבע על דבר ששייכה בו הבכורה גם ביום ההוא, וזהו העבודה שהיתה בבכורות.
Rashbam – les dangers de la chasse
הנה אנכי הולך למות – בכל יום אני הולך לצוד חיות ביערים המצויים שם דובים ואריות וחיות רעות ואני מסוכן למות, למה זה לי להמתין חלק בכורה לאחר מיתת אבינו. כך פירש אבי הרב רבי מאיר מ »ס.
עובד בחפירה והוצאה של משאבים מהקרקע, פועל במכרה.« כורה פחם. » « כורה זהב. »
Berechit Rabba 63,13
ויאמר יעקב מכרה כיום – אמר לו: זבין לי חד יום מן דידך. אמר רבי אחא: כל מי שהוא יודע לחשב ימי הגלות, ימצא שיום אחד ישב יעקב בשלוה, בצלו של עשו. ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ריש לקיש אמר: התחיל מחרף ומגדף, למה לי אין כתיב כאן אלא למה זה לי? מלמד, שכפר ב »זה אלי ». דבר אחר: הנה אנכי הולך למות, שהיה נמרוד מבקש להמית אותו, בשביל אותו הבגד שהיה לאדם הראשון, שבשעה שהיה לובשו ויוצא לשדה, היו באים כל חיה ועוף שבעולם, ומתקבצין אצלו. ויאמר השבעה לי מה ראה אבינו יעקב שנתן נפשו על הבכורה? דתנינן: עד שלא הוקם המשכן, היו הבמות מותרות ועבודה בבכורים, משהוקם המשכן נאסרו הבמות, ועבודה בכהנים. אמר יהי’ רשע זה עומד ומקריב?! לפיכך, נתן נפשו על הבכורה, הה »ד (יחזקאל לה): כי לדם אעשך, ודם ירדפך, אם לא דם שנאת, ודם ירדפך, ועשו הוא שונא את הדם?! ר’ שמואל בר נחמן אמר: זה דם בכורה וקרבנות. ר’ לוי אמר: זה דם של מילה. רבנן אמרי: שנאת דמו של אדם בגופו, הה »ד (תהלים קט): ויאהב קללה ותבואהו. רבי לוי בשם רבי חמא אמר: לא חפץ בברכה, ולא חפץ בכורה. רבי הונא אמר: זה דם הקורבנות, שהוא קרוי ברכה, היך מה דאת אמר: (שמות כ): מזבח אדמה תעשה לי:
Berechit rabba 63 12
ויאמר עשו הלעיטני נא מן האדום אמר רבי זעירא: פער פיו אותו הרשע כגמל. אמר לו: אנא פתח פומי, תהי משתדר ואזיל! כהדא דתנינן: אין אובסין את הגמל, ולא דורסין, אבל מלעיטין. מן האדום האדום רבי יוחנן וריש לקיש ר’ יוחנן אמר: מיניה ומן פטרוניה. ריש לקיש אמר: מיניה ומן דכוותיה: הוא אדום ותבשילו אדום, ארצו אדומה, גבוריו אדומים, לבושיו אדומים, פורע ממנו אדום, בלבוש אדום, הוא אדום, ויצא הראשון אדמוני, תבשילו אדום, הלעיטני נא מן האדום. ארצו אדומה, ארצה שעיר שדה אדום. גבוריו אדומים, (נחום ב): מגן גבוריהו מאדם. לבושיו אדומים, שנאמר (שם): אנשי חיל מתולעים. פורע ממנו אדום, (שיר ד): דודי צח ואדום. בלבוש אדום, (ישעיה
Le mot « Adam » désigne l’espèce humaine, cette question renvoie à notre choix: Quel type d’humanité choisirez-vous? Quelle façon d’être humain choisirons-nous?
En nous présentant deux versions de la création de l’être humain, le texte biblique nous « impose » ce choix, nous ne pouvons échapper à notre responsabilité.
La dernière « talmudiques » m’a permis de faire le point, vous pouvez réécouter quelques réflexions à ce sujet sur ce lecteur et partager vos commentaires.
Certains actes de notre passé personnel, du passé familial, ou de l’Histoire nationale, continuent de nous hanter. L’antisémitisme, dans sa perpétuelle réminiscence, n’est-il pas l’un des cimetières indiens sur lesquels notre « maison », notre culture, est construite, et qui continue de nous hanter? Combien de crimes seront-ils donc encore commis avant que nous prenions la peine de nommer les fantômes du passé pour leur permettre d’enfin reposer en paix, et pour nous permettre de faire face aux défis du présent avec dignité?
Abraham revient de l’épreuve d’Isaac pour pleurer Sarah, il tourne une page importante de l’histoire des patriarches, et nous donne l’exemple.
Esperante : Kelkaj agoj de nia persona pasinteco, de nia familia pasinteco, aŭ de nia nacia Historio, daŭre ĝenadas nin. Ĉu kontrauxsemidismo, en gia eterna relevigxo, ne estas indiana tombejo, sur kiu konstruigxis nia « hejmo », nia kulturo ? Kiom da novaj krimoj okazigxos, antaŭ ol nomi la fantomojn de la pasinteco por permesi al ili ripozi pace, kaj permesi al ni alfronti la defiojn de la estonteco kun digneco?
Quelle est la cause de la destruction de Sodome et Gomorrhe? Le détail des pratiques sexuelles des habitants est-il en cause? Le texte de la Torah ainsi que le midrach nous parlent de violence, de négation de l’autre, comme étant la perversité ultime de ces villes. A nous de nous opposer à cette violence, d’où qu’elle vienne. Bonan vidadon et chabbat chalom!
Sur un pied 2015: Es-tu le gardien de ta femme ( Relation patriarcale dans le couple, interventions divines en faveur de la liberté de Sarah, « dis que tu es ma soeur », Sarah allaite des enfants, soutien émotionnel des envoyés, le changement de nom de Sarah. )
Sur un pied 2016: Qui rira la dernière? ( L’importance du rire; la stigmatisation du rire féminin, ou son partage; le rire de dieu dans tanour aHnaï, « lénatséaH »)
Sommes-nous honnêtes? Nous profitons du monde, mais est-ce toujours dans la responsabilité?
Alors que Noé protège la biodiversité animale, que Rabbi Léazar s’intéresse à la multiplicité des espèces végétales, le Talmud de Jérusalem nous incite à profiter des plaisir de la vie et le Talmud Babylonien à répercuter les bénédictions dont nous bénéficions sur l’ensemble du monde. Devrons-nous essayer que quelques rescapés protègent les espèces en danger, comme dans l’histoire de Noé, ou saurons-nous prendre les devants pour éviter la catastrophe, comme les habitants de Ninive reprenant leurs vies en main après l’alerte lancée par le prophète Jonas?
Sur un pied 2015: faut-il détruire l’humanité pour sauver le monde ? ( Hillel, Chamaï, et l’opportunité de créer l’humanité; Rabbi Yochouah ben KorHa et l’erreur de « dieu »; Seth comme deuxième fondement de l’humanité; l’alliance universelle de l’arc-en-ciel)
Sur un pied 2016: De qui Dieu est-il l’allié? ( Collaboration et non concurrence; l’alliance juive, l’obligation et de désir; les sept commandements universels de Noé; nos alliances particulières avec nos proches)
Résumé en espéranto: ĉu ni estas honestaj? Ni utiligas la mondon, kaj ĉu ni estas respektemaj de la mondo? En nian paraŝon, Noaĥ protektas la bestojn kiel Rabeno Leazar protektas la plantojn en la Talmudo. Ili ambaŭ protektas diversecon. Kio pri ni? Kion ni faros por la planedo?
Sources:
Babli BraHot 35b
א »ר חנינא בר פפא כל הנהנה מן העוה »ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב »ה וכנסת ישראל שנא’ (משלי כח, כד) גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית ואין אביו אלא הקב »ה שנא’ (דברים לב, ו) הלא הוא אביך קנך ואין אמו אלא כנסת ישראל שנא'(משלי א, ח) שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך מאי חבר הוא לאיש
משחית א »ר חנינא בר פפא חבר הוא לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים:
yérouchalmi kidouchin 48b chap 4 halaha 12
רבי חזקיה ר’ כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל. ר’ לעזר חשש להדא שמועתא ומצמיח ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא.
Mais que s’est-il passé? A peine créé, le merveilleux monde tant apprécié par « dieu » (et « dieu » vit que c’était bien…) lui devient insupportable (il s’attriste dans son coeur). A peine le monde est-il construit que « dieu » veut le détruire, il a échoué. Comment DIEU peut-il échouer? Cet échec est-il l’échec du Créateur ou une parabole des risques que prend l’humanité aujourd’hui par manque de réactivité au changement climatique? En quoi cette histoire est-elle une histoire de fraternité et de respect des femmes (et de chacun)? Vous en saurez plus en regardant la nouvelle vidéo « sur un pied ». Bonan vidadon et chabbat chalom!
Sur un pied 2015: Avons-nous le libre arbitre? (La conscience est-elle indépendante de la causalité de notre cerveau?, Les différentes récits de la création: l’interdiction de la consommation de l’arbre de la connaissance est-elle réelle?, Le libre choix d’Eve, La liberté du choix nous rend à la fois forts et vulnérables, La liberté au niveau de l’humanité par le renouvellement des générations.)
Sur un pied 2016: Adam, Eve, qui est arrivé la première? (La difficulté de fonctionner ensemble, le rapport à l’autre et la hiérarchie, les différents récits de la création: les deux créations des humains, « une aide face à lui », talmud sanhédrin et michna: l’être humain créé unique et égalité entre les êtres humains, bénédiction « qui m’a fait à ton image ».
Résumé en esperanto: La paraŝo Bereŝito komenciĝas kun la kreo de la mondo kaj malkomenciĝas kun la ideo de la fino de la mondo. Ĉu Dio malsukcesis? Aŭ ĉu estas la homaro, kiu malsukcesis? Kajno mortigas Abelon, kiam Lameĥo edziĝas al du virin-objektoj.
Per la rilata nekompetento de la homaro, la estonto de la mondo estas en danĝero.
