Talmud et Lévinas: « Conscience et pratique » ce mercredi midi!

Nos études talmudiques autour du texte de Lévinas se poursuivent demain, de 12h30 (accueil à 12H) à 14h, au Café des Psaumes.

Nous travaillerons à partir des pages 36 à 44 dans l’ancienne édition des Lectures Talmudiques, nous les étudierons sur le mode de la Hévrouta, comme des pages de talmud.
 
Pour reprendre la feuille de Hévrouta « talmudique »: https://rabbinchinsky.fr/2018/12/07/talmud-levinas-pardon/
 
Nous nous poserons les questions suivantes:

Questions :

  1. En quoi les fautes « vis-à-vis de ‘dieu’  » seraient-elles plus faciles à dépasser ?
  2. En quoi les fautes « vis-à-vis du prochain  » seraient-elles plus faciles à dépasser ?
  3. La moralité sociale est-elle plus importante que la pratique rituelle ?
  4. Peut-on se changer soi-même par l’introspection ?
  5. La pratique peut-elle nous changer si elle n’est pas accompagnée d’une conscience et d’une volonté de changer ?

Au plaisir de vous retrouver!

Texte  : Emmanuel Levinas, Quatre lectures talmudiques, Editions de minuit, Paris, 1968

levinas 3 pour télécharger notre texte d’étude

Talmud et Lévinas: « Envers Autrui » ce mercredi midi!

Nos études talmudiques autour du texte de Lévinas se poursuivent demain, de 12h30 (accueil à 12H) à 14h, au Café des Psaumes.

Nous travaillerons à partir des pages 44 à 49 dans l’ancienne édition des Lectures Talmudiques, nous les étudierons sur le mode de la Hévrouta, comme des pages de talmud.
 
Pour reprendre la feuille de Hévrouta « talmudique »: https://rabbinchinsky.fr/2018/12/07/talmud-levinas-pardon/
 
Nous nous poserons les questions suivantes:

Questions :

  1. Qu’est-ce qui compte le plus, les principes ou l’interpersonnel ?
  2. Pourquoi comparer les efforts de pacification du prochain offensé à une réparation financière ?
  3. Qu’est-ce que la méthode pragmatique selon Lévinas ?
  4. Vaut-il mieux être terre à terre ou conceptuel ?
  5. L’exemple de Joseph est-il emblématique de l’offense ? Que nous apprend cet exemple ?
  6. En quoi les abus de pouvoir des prêtres sont-ils particulièrement problématiques ?

Au plaisir de vous retrouver!

Texte  : Emmanuel Levinas, Quatre lectures talmudiques, Editions de minuit, Paris, 1968

levinas 2

 

Proverbes 6 :1-3

א  בְּנִי, אִם-עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ;    תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ.
ב  נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי-פִיךָ;    נִלְכַּדְתָּ, בְּאִמְרֵי-פִיךָ.
ג  עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי, וְהִנָּצֵל–    כִּי בָאתָ בְכַף-רֵעֶךָ;
לֵךְ הִתְרַפֵּס,    וּרְהַב רֵעֶיךָ.
ד  אַל-תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ;    וּתְנוּמָה, לְעַפְעַפֶּיךָ.
ה  הִנָּצֵל, כִּצְבִי מִיָּד;    וּכְצִפּוֹר, מִיַּד יָקוּשׁ.

Genèse 50 :16s

 טז וַיְצַוּוּ, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר:  אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר.  יז כֹּה-תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ; וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אֵלָיו.  יח וַיֵּלְכוּ, גַּם-אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ, לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים.  יט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, אַל-תִּירָאוּ:  כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי. 

Samuel I, 2 :22s

כב וְעֵלִי, זָקֵן מְאֹד; וְשָׁמַע, אֵת כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל-יִשְׂרָאֵל, וְאֵת אֲשֶׁר-יִשְׁכְּבוּן אֶת-הַנָּשִׁים, הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.  כג וַיֹּאמֶר לָהֶם, לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת-דִּבְרֵיכֶם רָעִים, מֵאֵת כָּל-הָעָם אֵלֶּה.  כד אַל, בָּנָי:  כִּי לוֹא-טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ, מַעֲבִרִים עַם-יְהוָה.  כה אִם-יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ, וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים, וְאִם לַיהוָה יֶחֱטָא-אִישׁ, מִי יִתְפַּלֶּל-לוֹ; וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם, כִּי-חָפֵץ יְהוָה לַהֲמִיתָם.  כו וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל, הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטוֹב:  גַּם, עִם-יְהוָה, וְגַם, עִם-אֲנָשִׁים.  {פ}

 

 

 

Talmud et Lévinas: « Envers Autrui » ce mercredi midi!

Nos études talmudiques autour du texte de Lévinas se poursuivent, de 12h30 (accueil à 12H) à 14h, au Café des Psaumes.

Nous travaillerons à partir des pages 35 à 40 dans l’ancienne édition des Lectures Talmudiques, nous les étudierons sur le mode de la Hévrouta, comme des pages de talmud.
Nous nous poserons les questions suivantes:
  1. Faut-il une date déterminée pour le pardon? Pourquoi oui? Pourquoi non?
  2. Nos fautes sont-elles des questions personnelles? Ont-elles un aspect collectif? sont-elles intimes ou collectives?
  3. En quoi Yom Kipour efface-t-il les fautes de l’homme envers « dieu »?
  4. Dieu peut-il refuser le pardon? Le prochain le peut-il?
  5. Que veut dire Lévinas quand il parle de « Maladie de l’âme »?
  6. Qu’est-ce que l’ « intériorisation de la notion de Dieu »?
  7. Quel est le rapport entre le rite et la conscience?

Au plaisir de vous retrouver!

Texte  : Emmanuel Levinas, Quatre lectures talmudiques, Editions de minuit, Paris, 1968

 levinas 1  

 

 

 

 

Talmud, Lévinas et nous – Se faire pardonner à tout prix ?

Jusqu’à où faut-il aller pour nous faire pardonner? Parfois, trop de bonne volonté nuit aux relations. Nous verrons ce mercredi au café des Psaumes, l’éclairage du Talmud sur ces questions.

cours-talmud-5779-3

Yoma 87a et b

Rabbi Yérémia avait quelque chose de la part de Rabbi Aba contre lui il alla et il s’installa sur le porche de Rabbi Aba quand sa servante a versé l’eau le flux arriva sur sa tête il dit j’ai été rendu semblable à des détritus et dit sur lui-même des détritus il élèvera le misérable il a entendu Rabbi Aba et il est sorti à sa rencontre il a dit à cette heure je dois être diligent à ton égard comme il est écrit va, insiste avec énergie et livre un assaut à ton prochain

Rabbi Zéira quand il avait quelque chose avec quelqu’un passait et répétait de la michna devant lui et inventait quelque chose pour venir et le sortir de sa contenance

Rav avait quelque chose contre un cuisinier il n’est pas venu devant lui la veille du jour de kipour il a dit je vais aller moi-même l’apaiser Rav houna est tombé sur lui il lui a dit où va monsieur il lui a dit apaiser untel il lui a dit Aba va tuer quelqu’un, il est allé et venu le voir il était assis et frappait sur une tête il leva les yeux et le vit il lui dit Aba tu te lèves et tu t’en vas je n’ai rien à faire avec toi au moment où il frappait la tête un os se détacha le frappa au cou et le tua

 

Rav lisait la paracha devant Rabi, arriva alors Rabbi Hiya il revint en tête vint Bar Kapara il revint un tête vint Rabbi Chimon fils de Rabbi il revint en tête vint Rabbi Hanina fils de Hama il dit toutes ces fois je vais revenir et recommencer il ne revînt pas Rabbi Hanina lui en tint rigueur Rav alla vers lui treize veilles de kipour et il ne s’apaisa pas comment a-t-il pu agir ainsi et Rabbi Yosso fils de Hanina a dit celui qui demande pardon à son ami ne lui demandera pas plus que trois fois pour Rav c’est différent et Rabbi Hanina comment a-t-il pu agir ainsi Rava a dit celui qui laisse passer ses mesures on lui laisse passer ses fautes mais Rabbi Hanina a rêvé une vision au sujet de Rav qu’on l’avait suspendu à un palmier et on a enseigné que celui qui est suspendu à un palmier devient tête cela veut dire que tu dois entendre de cela qu’il était destiné à servir comme institution et ne s’est pas apaisé pour qu’il aille et apprenne la Torah à Babel.

 

ר’ ירמיה הוה ליה מילתא לר’ אבא בהדיה אזל איתיב אדשא דר’ אבא בהדי דשדיא אמתיה מיא מטא זרזיפי דמיא ארישא אמר עשאוני כאשפה קרא אנפשיה (תהילים קיג) מאשפות ירים אביון שמע ר’ אבא ונפיק לאפיה אמר ליה השתא צריכנא למיפק אדעתך דכתיב לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ

ר’ זירא כי הוה ליה מילתא בהדי איניש הוה חליף ותני לקמיה וממציא ליה כי היכי דניתי וניפוק ליה מדעתיה

רב הוה ליה מילתא בהדי ההוא טבחא לא אתא לקמיה במעלי יומא דכפורי אמר איהו איזיל אנא לפיוסי ליה פגע ביה רב הונא אמר ליה להיכא קא אזיל מר אמר ליה לפיוסי לפלניא אמר אזיל אבא למיקטל נפשא אזל וקם עילויה הוה יתיב וקא פלי רישא דלי עיניה וחזייה אמר ליה אבא את זיל לית לי מילתא בהדך בהדי דקא פלי רישא אישתמיט גרמא ומחייה בקועיה וקטליה

 

רב הוה פסיק סידרא קמיה דרבי עייל

אתא ר’ חייא הדר לרישא עייל בר קפרא הדר לרישא אתא ר »ש ברבי הדר לרישא אתא ר’ חנינא <בר> [בר’] חמא אמר כולי האי נהדר וניזיל לא הדר איקפיד ר’ חנינא אזל רב לגביה תליסר מעלי יומי דכפורי ולא איפייס והיכי עביד הכי והאמר ר’ יוסי בר חנינא כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים רב שאני ורבי חנינא היכי עביד הכי והאמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו אלא ר’ חנינא חלמא חזי ליה לרב דזקפוהו בדיקלא וגמירי דכל דזקפוהו בדיקלא רישא הוי אמר שמע מינה בעי למעבד רשותא ולא איפייס כי היכי דליזיל ולגמר אורייתא בבבל

Talmud, Lévinas et nous – Quel arbitre pour un nouveau départ ?

A côté du Talmud, nous suivrons les raisonnements des pages 40 à 45 des Lectures Talmudiques.

Téléchargez le texte ici pour obtenir également quelques photos des pages concernées dans le livre d’Emmanuel Lévinas:

cours-talmud-5779-2

 

 

 

Talmud Yoma 87a

Rabbi Yosef bar Habo a objecté à Rabi Abahou les fautes qui sont entre l’adam et son ami YOH »K ne recouvre pas et c’est ce qui est écrit si un homme faute envers un homme élohim intercède qu’est-ce que c’est élohim un juge si c’est ainsi je dis lis la fin et si un homme faute envers élohim qui intercèdera pour lui comme il est dit si un homme faute envers un homme et elohim intercède pour lui il lui pardonnera et si c’est vers l’Eternel que l’homme faute qui intercédera pour lui la téchouva et les bonnes actions

Rabbi ItsHak a dit toute personne qui provoque son ami même en paroles doit l’apaiser comme il est dit mon fils 1 Mon fils, si tu t’es porté garant pour ton prochain, si tu as engagé ta parole pour un étranger, 2 tu es pris au piège de tes promesses; tu es devenu le prisonnier de ta parole. 3 Fais donc ceci, mon fils, pour recouvrer ta liberté, puisque tu es tombé au pouvoir d’autrui: va, insiste avec énergie et livre un assaut à ton prochain si tu as de l’argent délie pour lui ta main et si non multiplie sur lui les amis.

 

Rav Hisda a dit et il faut l’apaiser avec trois rangs de trois fils d’Adam comme il est dit

Celui-ci promène ses regards sur les hommes et dit: « J’avais péché, violé le droit, et cela n’était pas bien de ma part. »

Rabbi Yossi Bar Hanina a dit tout qui demande pardon de son ami ne lui demandera pas plus de trois fois comme il est dit je te prie porte je te prie et maintenant porte je te prie et si il est mort il amène dix fils d’Adam et les fait se tenir sur sa tombe et dit j’ai fauté envers l’Eternel la force d’Israël et devant untel et je l’ai blessé.

רמי ליה רב יוסף בר חבו לרבי אבהו עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה »כ מכפר והא כתיב (שמואל א ב) אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים מאן אלהים דיינא אי הכי אימא סיפא ואם לה’ יחטא איש מי יתפלל לו הכי קאמר אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ימחול לו ואם לה’ יחטא איש מי יתפלל בעדו תשובה ומעשים טובים

אמר ר’ יצחק כל המקניט את חבירו אפילו בדברים צריך לפייסו שנאמר (משלי ו) בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ אם ממון יש בידך התר לו פסת יד ואם לאו הרבה עליו ריעים

[אמר] רב חסדא וצריך לפייסו בשלש שורות של שלשה בני אדם שנאמר (איוב לג)   יָשֹׁר, עַל-אֲנָשִׁים, וַיֹּאמֶר, חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי; וְלֹא-שָׁוָה לִי

 [אמר] ר’ יוסי בר חנינא כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים שנאמר (בראשית נ) אנא שא נא ועתה שא נא ואם מת מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו ואומר חטאתי לה’ אלהי ישראל ולפלוני שחבלתי בו

Faut-il rester unis ? – Talmud et Humanisme demain au café des Psaumes

L’unité ne risque-t-elle pas d’appauvrir les débats ? Mais d’un autre côté, n’avons-nous pas besoin d’être tous unis derrière la vérité ? Encore faudrait-il pouvoir identifier la vérité… Nous étudierons demain la célèbre sougya (passage du talmud) qui dit « les paroles de Hillel comme celles de Chamaï sont des expressions de la vitalité de l’enseignement divin » qui figure dans le traité Erouvin, et nous explorerons la suite de ces événements telle qu’elle est décrite dans le traité Yébamot.

Voici les textes que nous allons décrypter demain à partir de 12h30:

télécharger la feuille de source (doc et PDF) : cours-talmud-5778-8 doc cours-talmud-5778-8 pdf

Pour approfondissement : Lévinas et l’humanisme hébraïque

Erouvin 13b

Rabbi Abba a dit Chemouel a dit trois ans se sont partagés la maison de Hillel et la maison de Chamai ceux-ci disent la halaHa est comme moi et ceux-ci disent la halaHa est comme moi une fille de voix est sortie et à dit celles-ci et celles-ci sot les paroles de dieux vivants et la halaHa est comme la maison de Hillel et pourtant du fait que celles-ci et celles-ci sont les paroles de dieux vivants pour quoi ont mérité l’école de Hillel de fixer la halaHa comme eux parce que ils étaient accommodants et patients et qu’ils répètent leurs paroles et celles de l’école de Chamaï et non seulement mais encore ils font précéder les paroles de l’école de Chamaï à leurs paroles comme celle qu’on a enseignée celui dont la tête et la plus grande partie sont dans la souka et sa table est dans la maison la maison de Chamaï exclut et la maison de Hillel valide ils ont dit la maison de Hillel à la maison de Chamaï il n’est était pas ainsi quand les ancien de l’école de Hillel et les anciens de l’école de Chamaï allèrent visiter Rabbi YoHanan ben aHoranit et le trouvèrent assis et sa tête et sa plus grande partie sont dans la souka et sa table est dans la maison ils ler dirent la maison de Chamaï de là une preuve et aussi ils lui dirent si ainsi tu te comportes tu n’as pas accompli le commandement de la Souka de toute ta vie pour t’enseigner que tout qui s’humilie HKB »H l’élève et tout qui s’élève HKB »H l’humilie….

 

yébamot 14a

Celui qui dit ils l’ont fait est celle de Rabbi Yochoua qui dit on le surveille pas après une fille de voix et celui qui dit ils l’ont fait on a lu ici ne faites pas de sectes ne faites pas de groupuscules groupuscules Abbayé a dit et si on dit ne faites pas de sectes comme deux maisons du droit dans une ville unique ceux-ci enseignent comme les paroles de la maison de Chamaï et ceux-ci enseignement comme les paroles de la maison de Hillel mais deux maisons du droit dans deux villes il n’y a pas de problème Rabba lui a dit et quoi que la maison de Chamaï et la maison de Hillel étaient comme deux maisons du droit dans une seule ville mais Rabba lui a dit quand on dit ne faites pas de sectes c’est comme une maison du droit dans une ville une partie enseigne comme les paroles de la maison de Chamaï et une partie enseigne comme les paroles de la maison de Hillel mais deux maison du droit dans une ville unique il n’y a pas de problème

 

א »ר אבא אמר שמואל שלש שנים נחלקו ב »ש וב »ה הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו] יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן והלכה כב »ה וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו ב »ה לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי ב »ש ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב »ש לדבריהן כאותה ששנינו מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית בבית שמאי פוסלין וב »ה מכשירין אמרו ב »ה לב »ש לא כך היה מעשה שהלכו זקני ב »ש וזקני ב »ה לבקר את ר’ יוחנן בן החורנית ומצאוהו יושב ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית אמרו להן בית שמאי (אי) משם ראיה אף הן אמרו לו אם כך היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך ללמדך שכל המשפיל עצמו הקב »ה מגביהו וכל המגביה עצמו הקב »ה משפילו כל המחזר

ואי בעית אימא לאחר בת קול מ »ד לא עשו דהא נפקא בת קול ומ »ד עשו רבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול ומ »ד עשו קרינן כאן (דברים יד, א) לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות אמר אביי אכי אמרינן לא תתגודדו כגון שתי בתי דינים בעיר אחת הללו מורים כדברי ב »ש והללו מורים כדברי ב »ה אבל שתי בתי דינים בשתי עיירות לית לן בה אמר ליה רבא והא ב »ש וב »ה כשתי בתי דינים בעיר אחת דמי אלא אמר רבא כי אמרינן לא תתגודדו כגון ב »ד בעיר אחת פלג מורין כדברי ב »ש ופלג מורין כדברי ב »ה אבל שתי בתי דינין בעיר אחת לית לן בה

 

Y a-t-il une mauvaise façon d’obéir à Dieu ? – Talmud et Humanisme au Café des Psaumes

Suffit-il d’obéir aveuglément à Dieu pour qu’il soit satisfait ? Que signifie « obéir à Dieu » ? Quelles seraient les caractéristiques d’une « bonne » obéissance ou celles d’une « mauvaise » obéissance ? Notre étude de cette semaine nous invite à évoquer ces questions, ce mercredi, au café des Psaumes, rencontre à partir de 12h, étude à 12h30.

télécharger ici Talmud humanisme nazir 5778-5

Talmud Babylonien Nazir 23a

Raba Bar bar Hana a dit Rabbi YoHanan a dit qu’est-ce que c’est qu’il est écrit car les chemins de H’ sont droits et les justes iront en eux et les criminels échoueront en eux exemple de deux fils de l’Adam qui ont rôti leur PessaH un l’a mangé pour le commandement et l’un l’a mangé pour de la consommation grossière celui-ci qui l’a mangé pour le commandement et les justes iront en eux et celui qui l’a mangé pour de la consommation grossière et les criminels iront en eux il lui a dit Rech Lakich celui-là tu l’appelles criminel qu’il n’a pas fait un commandement avec du choisi PessaH cependant il a fait mais exemple de deux fils d’Adam l’un sa femme et sa sœur sont avec lui l’autre sa femme et sa sœur sont avec lui l’un il a l’occasion de sa femme et l’autre il a l’occasion de sa sœur celui qui a l’occasion de sa femme les justes iront en eux et celui qui a l’occasion de sa sœur et les criminels échoueront en eux est-ce ainsi nous voulons dire un chemin ici deux chemins mais l’exemple de Loth et ses deux filles avec lui elles qui avaient l’intention pour le nom du commandements et les justes iront en eux lui qui a l’intention de la transgression et les criminels échoueront en eux et peut-être lui aussi pour le commandement il avait l’intention a dit Rabbi YoHanan tout ce verset au nom de la transgression est dit et Loth leva les yeux et la femme de son maître leva les yeux car elle est bonne à mes yeux et CheHem la vit fils de Hamor et toute la place du Jourdain car pour une femme prostituée jusqu’à un morceau de pain car la boisson était épuisée Je m’attacherai aux pas de mes amants, qui me pourvoient de pain et d’eau, de laine et de lin, d’huile et de liqueurs et là il a été contraint  on a enseigné au nom de Rabbi Yossi fils de Rav Honi pourquoi un point sur le vav et à son lever de l’ainée pour dire que à son coucher il ne savait pas mais à son lever il savait

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי דכתיב (הושע יד, י) כי ישרים דרכי ה’ וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם משל לשני בני אדם שצלו את פסחיהן אחד אכלו לשום מצוה ואחד אכלו לשום אכילה גסה זה שאכלו לשום מצוה וצדיקים ילכו בם וזה שאכלו לשום אכילה גסה ופושעים יכשלו בם אמר ליה ר »ל האי רשע קרית ליה נהי דלא קא עביד מצוה מן המובחר פסח מיהא קא עביד אלא משל לשני בני אדם זה אשתו ואחותו עמו וזה אשתו ואחותו עמו לזה נזדמנה לו אשתו ולזה נזדמנה לו אחותו זה שנזדמנה לו אשתו צדיקים ילכו בם וזה שנזדמנה לו אחותו ופושעים יכשלו בם מי דמי אנן קאמרינן חדא דרך הכא שני דרכים אלא משל ללוט ושתי בנותיו עמו הן שנתכוונו לשם מצוה וצדיקים ילכו בם הוא שנתכוין לשם עבירה ופושעים יכשלו בם ודלמא הוא נמי לשום מצוה איכווין אמר רבי יוחנן כל הפסוק הזה על שם עבירה נאמר (בראשית יג, י) וישא לוט (בראשית לט, ז) ותשא אשת אדוניו את עיניה [את עיניו] (שופטים יד, ג) כי היא ישרה בעיני וירא (בראשית לד, ב) וירא אותה שכם בן חמור את כל ככר הירדן (משלי ו, כו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם כי כלה משקה (הושע ב, ז) אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושיקויי והא מינס אניס תנא משום רבי יוסי בר רב חוני למה נקוד על וי »ו(בראשית יט, לג) ובקומה של בכירה לומר שבשכבה לא ידע אבל בקומה ידע